מאת רוני אלפנדרי

המושג מטאפורה שייך לתחום הבלשנות ומקורו במילה היוונית העתיקה metaphora ומשמעותה המקורית היא transfer להעביר. בעבודה זו אתייחס לשני אספקטים של אופן פעולתה של המטאפורה. האופן הראשון יציע הבנה סטרוקטורליסטית של הדרך בה מטאפורה מתפקדת מבחינה קוגנטיבית , והאופן השני יתייחס להבנות פסיכואנליטיות לגבי תפקודה של המטאפורה כרכיב הכרחי בשפה בכלל ומאפשרת שדות מחקר חדשים בפרט .

הסטרוקטורה של המטאפורה

הנחת היסוד עליה מתבססת עבודה זו היא שמטאפורה היא שימוש לשוני שגרתי שאינו מפר או מחדש במיוחד את תנאי השפה הרגילה.מאמרם של פאביו וולש "תהליכים פסיכולוגיים בהבנת מטאפורה וזיכרון" פותח על ידי שימוש במטאפורה – עבור תלמידי בלשנות ופילוסופיה, המטאפורה היא כמו ליקוי חמה. (המשמעות מוסתרת אך גם מוארת, מסתירה את הדבר האמיתי כדי שאפשר יהיה לראותו טוב יותר, מסתירה את העיקר כדי שאפשר יהיה לשים לב למשמעויות שוליות יותר). הסבר פשוט של המטאפורה הוא של מפגש בין שני סדרי משמעויות. המילה מטאפורה שיייכת לסדר משמעות של עולם הבלשנות. המילה ליקוי חמה מתייחסת לסדר משמעות של אסטרונומיה. …. בכך היא שונה ומורכבת יותר מהמושג של מילה נרדפת similie למשל שרק משווה בין שתי תופעות. המטאפורה מתפקדת בשדה של האנלוגיה. המטאפורה חושפת ומפעילה את היכולת האנושית למצוא וליצור דרך השפה משמעויות שמבחינה סמנטית אינן לוגיות. השימוש במטאפורה הוא הפגנה של יצירתיות בשימוש בשפה המתבטאת בחשיפת או יצירת רבדי משמעות נוספים שהיו טמונים במילה.

מהו התהליך הפסיכולוגי המפעיל יכולת זו של יצירתיות סמאנטית הבאה לכדי ביטוי בשפה יומיומית הן ביצורן של מטאפורות חדשות והן בשימוש בכאלו השגורות בשפה?

להורדת המאמר המלא

מטאפורה ותהליכים פסיכולוגיים

לקריאת המאמר אונליין