לפי הרצאה שנתן המחבר לפני החברה הפסיכואנליטית בהתבסס על ספריו
" הלא מודע במדע ובפסיכואנליזה " (יצא בהוצאת מאגנס, 2005)
ו" החלילן מווינה" (הוצאת כתר ספרים, 2003 )

אחד הנושאים המעסיקים את ההיסטוריה והפילוסופיה של המדע ולכן גם את הפסיכואנליזה של המדע, היא שאלת דרך התפתחות המדע מן הבחינה הצורנית. האם המדע מתפתח בדרך אבולטיבית או מהפכנית. זה הוא איפוא הנושא שלנו היום.

מהפכה היא תהליך פתאומי ודראסטי המביא לשינויים איכותיים. אבולוציה מביאה לשינויים בדרך איטית ומתמשכת.

אנו יכולים לשאול שתי שאלות בסיסיות: האם הופעת הפסיכואנליזה על במת המדע בתחילת המאה העשרים, הייתה מהפכנית או אבולוטיבית? וכן- האם דרך התפתחותה במהלך המאה העשרים הייתה אבולוטיבית או מהפכנית?

שאלות אלו כמעט ואינן נידונות בספרות הפסיכואנליטית. ואולם על פי כתבי פרויד ניתן לקבל תמונה בדבר השקפתו בעניין זה. ניכר אצל פרויד קונפליקט בין ההכרה בקיומה של מהפכנות מדעית, לבין נטייה לראות תהליכים דרך המשקפת האבולוציונית. פרויד הושפע עמוקות מאנשי- מדע ופילוסופים שחשבו במושגים אבולוטיביים כגון צא`רלס דרווין, ארנסט הקל(Heckel) ואוגוסט קומט (Comte). הוא חזר והדגיש שלכל גילוי מדעי חשוב , ניתן למצוא מקור בעבר. על המדען לשאול את עצמו , מהו המקור לרעיון החדשני שלו. הוא היה מודע לכך שקופרניקוס לא היה הראשון שגילה כי הארץ קטנה מן השמש וסובבת סביבה. כך קבע כבר אריסטרכוס (Aristarchus) מסאמוס במאה השלישית לפני הספירה. פרויד מזכיר אותו בהקשר לתורת- היצרים המאוחרת שלו, שגם היא, כפי שהוא ציין, הנה פרי רוחו של אמפדוקלס (Empedocles)אשר כתב על יצר החיים ויצר המוות כשני הכוחות הבסיסיים באדם. פרויד מזכיר לקוראיו שהפילוסוף ארתור שופנהאואר (Schopenhauer), הוא זה שאילץ את המין האנושי לראות באיזו מידה הדחפים הם הקובעים את מטרותיו ושאיפותיו. באשר לגילוי פשר- החלומות, הרי שפרויד מודה שכמה מן הרעיונות המופיעים בספרו, היו ידועים זה מכבר. רעיון הצנזורה בחלום הוצע כבר על ידי פופר לינקאוס. (Popper-Linkeus)). לודויג ברנה (Berne)כתב ספר בשם:" איך להיות לסופר בשלשה ימים", המציע שיטה לכתיבה יצירתית המבוססת על רעיון האסוציאציות החופשיות. (פרויד קבל את הספר הזה במתנה לבר- מצווה ומסתבר שהשפיע עליו עמוקות).

יש לייחס משמעות מיוחדת לעובדה שפרויד מעלה רעיונות מטרימים מתחום פשר החלומות , משום שלגבי דידו זו אחת מיצירותיו היותר מקוריות.

ב "עתידה של אשלייה" כותב פרויד:"התמורות המתחוללות בדעות המדעיות הן בגדר התפתחות, התקדמות ולא מהפכות".

במאמרו :"לשאלת השקפת העולם", הוא כותב: "בדרך כלל עובד המדע כעבוד הפסל בדגם החימר שתחת ידו. הוא משנה וחוזר ומשנה את טיוטת הגלופה שלפניו, מוסיף עליה וגורע ממנה, עד שמתקבלת לו מידה מספקת של דמיות המושא שלנגד עיניו. מלבד זאת יש כבר היום , לפחות במדעים הוותיקים, תשתית מוצקת, שאין עושים בה אלא תיקונים ושכלולים, אבל אין הורסים אותה".

להורדת המאמר המלא

לקריאת המאמר אונליין