למה אני כותבת היום רשימה על הנושא הזה? מפני שלא מעט אנשים שואלים אותי את השאלה הזו ” תגידי, טיפול כזה יכול באמת לעזור לנו בנישואים שלנו?”
ואם להודות על האמת, גם אני שאלתי את עצמי את השאלה הזו: האם טיפול זוגי באמת עוזר? ושאלתי את עצמי את השאלה הזו, מפני ששמעתי הרבה סיפורים, בחיי האישיים והמקצועיים, על זוגות שהתגרשו, אחרי שהם היו לפני כן בטיפול זוגי.
ואז חשבתי לעצמי: אה, טיפול זוגי זה מעין “תחנת-מעבר” שצריך לעשות עליה “וי” לפני שמתגרשים? זה לא נשמע טוב… אני לא רוצה לעשות כזה טיפול זוגי.
מאז, עשיתי הרבה עבודה ולימוד מקצועיים. קראתי הרבה, למדתי הרבה, ואימצתי שיטות שונות שאני מאמינה בהן.
וכך אני רוצה לכתוב כאן כמה דברים חשובים, שיכולים לעזור לטיפול זוגי באמת לעזור לקשר, ולא רק להיות תחנת-מעבר בדרך לגירושים :

1.הכרחי ששני בני-הזוג ירצו להמשיך בזוגיות, גם אם היא קשה כעת.
2.רצוי שהמטפל/ת בטיפול הזוגי יהיה מישהו בעל הכשרה מקצועית.
3.רצוי שהמטפל/ת בטיפול הזוגי יהיה בעל ניסיון ובעל ידע מקצועי מגוון.
4.חשוב מאוד ששני בני-הזוג ירגישו בנוח עם המטפל/ת בטיפול הזוגי, כבר בפגישות הראשונות.
5.חשוב מאוד שלשני בני-הזוג תהיה נכונות לראות את הבעיות האישיות של עצמם ונכונות להשתנות.
6.הכרחי שבני-הזוג יתנו זמן והזדמנות לתהליך הטיפול הזוגי להשפיע, גם אם הוא מעט ארוך יותר מכפי שציפו.

טוב, הגורמים האלו הם באמת גורמים חשובים, אבל לא מספיקים. כך טען לפחות פרופ’ גוטמן, בהסתמך על ממצאיו המחקריים. פרופ’ גוטמן הוא החוקר הידוע מ”מעבדת הנישואים”. ב”מעבדת הנישואים” הוא צפה במשך שלושים שנה באלפי זוגות. הוא צפה במריבות שלהם, בהתפייסויות שלהם, בתנועות הגוף שלהם, ובשתיקות שלהם. מתוך הצפיות הרבות האלו הוא ניסח כמה חוקים חשובים מאוד על מה עובד ומה לא עובד טוב בזוגיות. החוקים האלו למעשה שברו כמה מיתוסים קדושים בתחום הזוגיות, כמו המיתוס שזוגות מאושרים לא רבים, או המיתוס שתקשורת בין זוגות היא הדבר החשוב ביותר שיש, ועוד.
אצל פרופ’ גוטמן קראתי לראשונה את מה שחשדתי בו כל הזמן: פרופ’ גוטמן, בשיתוף עם פרופ’ ג’ייקובסון, חוקר זוגות ידוע, מצאו כי טיפול זוגי הוא הטיפול הפסיכולוגי שאנשים הכי הרבה מחפשים, ומצד שני- הטיפול הכי פחות מצליח.
עגום, לא? כתוצאה מממצאים האלו פרופ’ גוטמן בנה שיטה שתצמצם למינימום את אי-ההצלחה של טיפול זוגי.
כמה מהעקרונות של פרופ’ גוטמן שעוזרים להגדיל את ההצלחה של טיפול זוגי הם:
1.טיפול זוגי יצליח יותר אם המטפל/ת הזוגי יגיד באופן ברור לבני-הזוג מה הטעויות שלהם בתקשורת הזוגית.
2.טיפול זוגי יצליח יותר אם בטיפול בני-הזוג יתאמנו בהתנהגויות אחרות.
3.טיפול זוגי יצליח יותר אם תהיה גם אפשרות לרדת לעומק הבעיה ההתנהגותית הקיימת (סיבות בעבר, רגשות עמוקים וכו’), במידה והיא לא משתנה בקלות.
4.טיפול זוגי יצליח יותר אם הוא ייעשה ב”שפת בני-אדם” מובנת, ולא ב”שפה פסיכולוגית” גבוהה מדי.
5.ועיקרון נוסף חשוב מאוד: טיפול זוגי יצליח יותר אם הפסקת הטיפול תיעשה באופן הדרגתי ויהיה מעקב של שנתיים, עם פגישות בתדירות של פעם בחצי שנה, לבני-הזוג.
כל המרכיבים האלו, בנוסף למרכיבים נוספים הקיימים בשיטה של פרופ’ גוטמן, אכן מעלים את אחוזי ההצלחה בטיפול זוגי בצורה ניכרת מאוד. אם כך, אפשר לנשום לרווחה…

לקריאה נוספת על טיפול זוגי היכנסו לכאן

אחת ממאה

פרופ’ עדנה פואה Edna Foa, פסיכולוגית קלינית ישראלית ומרצה באוניברסיטת פנסילבניה, הינה אחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר מטעם המגזין טיים האמריקאי לשנת 2010.

פואה חוקרת כבר כ-20 שנה שיטה להתמודדות עם הפרעות פוסט טראומתיות ולא מכבר קיבלה את פרס הקונגרס האמריקני ופרס הפסיכולוגיה האמריקאית עבור מודל שבנתה, המיושם כבר בעבודה קלינית ושהוכח כיעיל ביותר להתמודדות עם טראומה. במרכז השיטה שקרויה Prolonged Exposure יש חשיפה חוזרת ומבוקרת של הנפגע לאירוע הטראומתי

להמשך קריאה …

מאת:  ד”ר רז אבן

 מבוא: המאמר מתאר את התסמונת של “הזנחת צד”. תסמונת נוירולוגית שמלמדת אותנו על הנוירודינמיקה של מנגנוני ההכחשה.

תסמונת זאת מופיעה בחולים שנפגעים במוחם, לרוב מצד ימין באיזור הרקתי התחתון. חולים אלו מתעלמים מחצי העולם השמאלי שלהם, מזניחים את גופם השמאלי, מכחישים את מחלתם ואת עובדת השיתוק מצד שמאל, ואף מפתחים תגובות רגשיות מוזרות עד כדי דלוזיות של ממש כלפי חצי גופם השמאלי.

המאמר מראה כיצד תסמונת נוירולוגית יכולה ללמד אותנו על מנגנונים פסיכואנליטים כגון הדחקה והכחשה, תגובות רגשיות לא מודעות, ובנית דימוי הגוף והגדרת גבולות הגוף והיחסים בין אני ל”לא אני

UNILATERAL NEGLECT

תופעה זאת המכונה “הזנחת חצי – צד” – הינה אחת התופעות המרתקות בתחום הפגיעות המוחיות, המלמדות אותנו על יכולתה של התפיסה

שלנו להיות חצוייה, וגם משהו על הפעילות של תהליכים לא מודעים.

להמשך קריאה

סקירה והרחבה של מאמר מאת פרופ’ מרק סולמס. סולמס הוא נוירופסיכולוג ופסיכואנליטיקן, יליד דרום אפריקה – אשר מקדם היום את הזרם של הנוירופסיכואנליזה, המחבר בין גישות ביולוגיות של חקר המוח מצד אחד – לבין פסיכולוגית המעמקים, מצד שני.
התיאוריות שלו לגבי חלימה – מהוות גשר המאפשר לחבר את חקר השינה ו הREM עם הפסיכואנליזה, אחרי כמה עשורים של פיצול והתרחקות.

המאמר מתאר את התיאוריה של פרופ’ מרק סולמס לגבי חלימה וחלומות. מתבסס על מאמר שפירסם בשנת 2000 בחוברת SLEEP AND DREAMING וכן על ספרו NEUROPSYCHOLOGY OF DREAMS משנת 1997.

להמשך קריאה- לחץ כאן

פסיכותרפיסטים מקצועיים יכולים להגיב במסגרת קבוצת הדיון הסגורה לפסיכותרפיה .
הרישום בכתובת:

http://groups.google.com/group/israpsych?hl=iw

*******************************************************
שלום לכולם,
אני פותח שולחן עבודה חדש כדי להמשיך את הדיון בנושא הכפול של התנסויות ראשוניות-תלונות עכשוויות והקשר של אלה לשאלות הנוגעות לטיפול בהקשר הוורבלי – תנועתי-גופני.

בהתחשב בעובדה שהאינטרנט מאפשר דיון אינטראקטיבי, אשתדל להביא את הדברים בקיצור (אני מקווה שלא על חשבון בהירות). כל תגובה, דעה, שאלה וכדומה עוזרת לי לכוונן טוב יותר את הדברים. לטעמי אחת המטרות החשובות של כל תיאוריה נפשית היא להציע מפת התמצאות שאפשר לעבוד איתה. מפות טובות אמורות לעמוד בשתי דרישות לפחות: 1. צריך שתהיה להן דרגות שונות של רזולוציה – ממפה כללית של שטחים גדולים עד למפות מפורטות של אזורים מצומצמים יותר. 2. מפות אינן אמורות להיות אישיות ואידוסינקרטיות – הן אמורות להיות משורטטות באופן כזה שגם אחרים יוכלו להתמצא לנווט באמצעותן.

יואב יגאל

להמשך קריאה

****************************************

אורות רכים בחדר. שתי דמויות ישובות זו לקראת זו. האחת רוכנת מעט ממתינה לדעת, והאחרת עטויה רדיד רחב שעוטף כמעט את שתיהן.
מלותיהן מרחפות בשתיקות וביניהן. מדי פעם גולש הצעיף הכהה, והיא, בתנועה מוכרת אוספת אותו.
מבעד לחלון מתעמעם הים. לעתים זו שרוכנת מציתה סיגריה, עם השנים היא כבר לא מעשנת.
בזמן קבוע קמות שתיהן, והיד האוחזת בצעיף מתרוממת ללוות את השכם הנפרדת.

ביום אחר בשעה אחרת איש אחר יושב מולה, פעם זקוף ופעם כפוף, ממתין לדעת. והיא שוב מלווה בצעיף פרוש את הגב הנפרד.

תמיד באותו יום באותה שעה היא יושבת עם עוד יושבים. והם חושבים ומדברים וחושבים ומדברים ומדברים. את תאורי המקרים הם חותמים במעטפות סודיות ואת הדיבורים המתחלפים ביניהם במלים חכמות, מפרסמים במאמרים רציניים. את המחשבות הם מכניסים למסגרות חשובות ונשמרים שלא לצאת מהקווים. רק בין הקווים… רק בין הקווים…

ושוב היא יושבת עם זו שמולה רוכנת. היא מהורהרת… לפעמים מעשנת, מהדקתהיטב היטב את הצעיף.

* הפסיכולוגית

*

עיניה מלוות את פסיעותיה, היא צועדת שפופה קמעא, כבר שנים היא באה. ממתינה לדעת.
שנים רבות גם מולה יושבות דמויות רכונות, ממתינות לדעת…
גם היא יושבת עם עוד יושבים והם חושבים.
עוד כנס עוד יום עיון. ממתינה לדעת…
מרימה עיניים מושפלות להתבונן אל האופק.
לראות מֵעֵבֶר
לקווים.

* זו שמולה - וּמֵעֵבֶר

חיבור בין תלונות בהווה לבין התנסויות מוקדמות

מתווה לדיון תיאורטי-קליני מחודש בשאלה: איך יוצר לעצמו המטפל תמונה ראשונית של קשיי המטופל?
ד“ר יואב יגאל *

רציונל

הפסיכואנליזה – על זרמיה השונים – מושתתת על הנחת עבודה ידועה ומוסכמת: את הקשיים הנפשיים בהווה יש להבין ולהסביר על בסיס התנסויות מוקדמות בחיי האדם.

הנחה שנייה: רק קישורים מדויקים ונכונים, בין התנסויות מוקדמות לבין סימפטומים עכשוויים, מאפשרים הקלה ושינויים משמעותיים וארוכי-טווח בחיי האדם.

הנחה שלישית נוגעת ליכולת המטפל להקשיב: הקשבה מקצועית נשענת על ידע תיאורטי וניסיון חיים מצטבר ביחס למצבים ותהליכים בנפש. ככל שהידע, הרקע והניסיון עשירים ומובחנים יותר – כך גם תהיה יכולת הקשב של המטפל אפקטיבית יותר. בהקשר לדיון המוצע כאן יש הנחה נוספת: אם חסרה למטפל/ת תמונת רקע הולמת על קשר חיוני זה (בין התלונות בהווה לבין התנסויות מוקדמות מחיי המטופל) הוא/היא יתקשה לקלוט את הרמזים הקשורים לאותן התנסויות – ולהגיב עליהם בהתאמה. ידיעה כללית על קיום קשר כזה איננה מספיקה! כלליות ההנחה עלולה להוביל לטיפול המתבסס על ניסוי ותעייה ממושכים.

להמשך קריאה

מסע קולנועי אל עומקי הרוע

פורסם לראשונה במוסף השבת של ‘מקור ראשון’, 23.4.2010

על הסרטים ‘סרט לבן’ ו’פרשס’

רות נצר

שני סרטים בעלי צביון חברתי-חינוכי, שמתארים התעללות בילדים, מככבים כעת באקרנים: ‘סרט לבן ו’פרשס’. באופן מפתיע הם מהוים תמונת מראה זה לזה ומשלימים זה את זה. שניהם היו מועמדים בו בזמן למועמדות האוסקר כסרט הזר הטוב ביותר, אף כי שניהם לא זכו. מנקודת מבט אופטימית אפשר לראות כאן הבקעה חשובה של סרטים בעלי מסר חברתי חינוכי חשוב ביותר אל מרכז התקשורת העולמית, מתוך מגמה של הלא-מודע הקולקטיבי להשפיע על מהלכי העתיד לקראת שינויים חברתיים-חינוכיים שחייבים להעשות למען צימצום הרע בעולם והגברת הטוב.

להמשך קריאה …

לאסוף אובייקטים, לפגוש סובייקטים: איסוף כמאפשר או כחוסם את תנועת היצירה הטבעית של הנפש
ד”ר בעז שלגי

לקראת יום העיון:
מבט פסיכואנליטי על אספנות ויצירה – מאיסוף לאספנות ומאובססיביות לאמנותיום עיון באשכול התערוכות על איסוף ואספנות במוזיאון חיפה לאמנות, רח’ שבתאי לוי 26, חיפה/ יום א’, 30 במאי, 2010

****************************************************

תקציר: התפישה תיאורטית העומדת בבסיס ההרצאה, אשר מושפעת מאוד מויניקוט, ביון, אוגדן וגנט, רואה את הנפש, במהותה, כנפש החותרת להיות בתנועה, תנועה של יצירת עוד ועוד משמעויות לחוויה (גנט קורא לכך הצורך הצנטריפוגלי, ביון קורא לכך הפונקציה הפסיכואנליטית של האישיות, אוגדן – הצורך לחלום את עצמך אל תוך הקיום). תנועה זו מתרחשת הן במימד האינטראפסיכי והן במימד האינטרסובייקטיבי, ובעיקר במעבר ביניהם. מזווית ראייה זו על הנפש, ההרצאה תבחן שתי הצגות מקרה של אוגדן, אשר עוסקות שתיהן ברגעים ובחוויות של איסוף. בעוד שבראשונה האיסוף משמש לעצירת המפגש אדם-זולת ולהקפאת תנועת היצירה של הנפש, בשנייה הוא משמש להרחבת המפגש ולשימור והחייאת התנועה. מתוך דיון בשני מקרים אלה ננסה לבחון את הפונקציות השונות אשר ממלא איסוף בנפש האדם, אלה המצמצמות את הנפש ואלה המרחיבות אותה.
המקרה הראשון, לקוח מתוך פרק 7 של Subjects of Analysis, הנקרא: The Concept of Interpretive Action. המדובר בדוגמה הקלינית הראשונה בפרק, הנקראת: Silence as Interpretation of a Perversion of Language and Thought, עמ’ 125-110.
המקרה השני לקוח מתוך פרק 6 של This Art of Psychoanalysis, הנקרא Reading Bion. הדוגמה היא מתוך קטע V בפרק, הנקרא: On not being “an analyst”. עמ’ 90-87.

אימון אישי ועסקי מבוסס פסיכולוגיה אקסיסטנציאלית
מאת:ד”ר ארנון לוי

עפ”י שיטת NECP (New Existential Coaching Psychology )*
“אימון אישי” הוא אחד המושגים הנפוצים בחברה הישראלית ובחברה המערבית בכלל. מאז ייסוד CoachVille החברה להכשרת מאמנים בשנת 1992 ע”י תומס ליאונרד יועץ פיננסי שנחשב ממייסדי האימון האישי והעיסקי חל גידול מדהים בהתעניינות בתחום חדש ומרתק זה. הקלקה מקרית של “אימון אישי” בגוגל ישראל תתן מיד 4430000 פגיעות. 17330000 פגיעות תתן הקלקה של “Life coaching” שהוא המושג המקביל באנגלית. רבים מאתנו עברו או אפילו למדו אימון ולרובנו מכרים שעברו אימון. לרבים מאתנו דעות ותחושות מעורבות ביחס לתחום האימון האישי. הדעות יכולות להיות החל מהתלהבות קיצונית עם אמירות מסוג:
“3 חודשים של אימון יצרו אצלי פריצת דרך ושינוי בחיי שלא הגעתי אליהן ב5 השנים שאני הולכת לטיפול פסיכולוגי. הפסיכולוג אומנם בנה עוד חדר בקליניקה שלו על חשבוני אך אצלי העניינים דשדשו במקום מספר שנים”  

Read more…