Archive for the 'פסיכואנליזה' Category

הלא מודע בפעולה. או: לאן נעלם חצי עולם?

מאת:  ד”ר רז אבן
 מבוא: המאמר מתאר את התסמונת של “הזנחת צד”. תסמונת נוירולוגית שמלמדת אותנו על הנוירודינמיקה של מנגנוני ההכחשה.
תסמונת זאת מופיעה בחולים שנפגעים במוחם, לרוב מצד ימין באיזור הרקתי התחתון. חולים אלו מתעלמים מחצי העולם השמאלי שלהם, מזניחים את גופם השמאלי, מכחישים את מחלתם ואת עובדת השיתוק מצד שמאל, ואף מפתחים תגובות רגשיות מוזרות [...]

נוירופסיכואנליזה של החלימה (סולמס מול הובסון)

סקירה והרחבה של מאמר מאת פרופ’ מרק סולמס. סולמס הוא נוירופסיכולוג ופסיכואנליטיקן, יליד דרום אפריקה – אשר מקדם היום את הזרם של הנוירופסיכואנליזה, המחבר בין גישות ביולוגיות של חקר המוח מצד אחד – לבין פסיכולוגית המעמקים, מצד שני.
התיאוריות שלו לגבי חלימה – מהוות גשר המאפשר לחבר את חקר השינה ו הREM עם הפסיכואנליזה, אחרי כמה [...]

התנסויות ראשוניות – תלונות עכשוויות (המשך) / ד”ר יואב יגאל

פסיכותרפיסטים מקצועיים יכולים להגיב במסגרת קבוצת הדיון הסגורה לפסיכותרפיה .
הרישום בכתובת:
http://groups.google.com/group/israpsych?hl=iw
*******************************************************
שלום לכולם,
אני פותח שולחן עבודה חדש כדי להמשיך את הדיון בנושא הכפול של התנסויות ראשוניות-תלונות עכשוויות והקשר של אלה לשאלות הנוגעות לטיפול בהקשר הוורבלי – תנועתי-גופני.
בהתחשב בעובדה שהאינטרנט מאפשר דיון אינטראקטיבי, אשתדל להביא את הדברים בקיצור (אני מקווה שלא על חשבון בהירות). כל תגובה, דעה, [...]

לאסוף אובייקטים, לפגוש סובייקטים/ ד”ר בעז שלגי

לאסוף אובייקטים, לפגוש סובייקטים: איסוף כמאפשר או כחוסם את תנועת היצירה הטבעית של הנפש
ד”ר בעז שלגי
לקראת יום העיון:
מבט פסיכואנליטי על אספנות ויצירה – מאיסוף לאספנות ומאובססיביות לאמנותיום עיון באשכול התערוכות על איסוף ואספנות במוזיאון חיפה לאמנות, רח’ שבתאי לוי 26, חיפה/ יום א’, 30 במאי, 2010
****************************************************
תקציר: התפישה תיאורטית העומדת בבסיס ההרצאה, אשר מושפעת מאוד מויניקוט, [...]

תגובה למפגש עם ד”ר עפרה אשל / סופי דביר

תגובה למפגש עם ד”ר עפרה אשל
מאת: סופי דביר
על הינכחות, התחברות וחמלה במפגש הטיפולי…
“וייצר ה’ אלוהים את האדם עפר מן האדמה
ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה”(בראשית, ב’:7).
בתום ההרצאה נשמעו מחיאות כפיים באולם… גם אני מחאתי כפיים, אך הפסקתי מהר מאד… חשתי כי ידיי קרות, אינן מצליחות ליצור מגע של התנגשות ורעש זו עם זו. [...]