תגובה למפגש עם ד”ר עפרה אשל
מאת: סופי דביר
על הינכחות, התחברות וחמלה במפגש הטיפולי…
“וייצר ה’ אלוהים את האדם עפר מן האדמה
ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה”(בראשית, ב’:7).
בתום ההרצאה נשמעו מחיאות כפיים באולם… גם אני מחאתי כפיים, אך הפסקתי מהר מאד… חשתי כי ידיי קרות, אינן מצליחות ליצור מגע של התנגשות ורעש זו עם זו. [...]

“ונאמן אתה להחיות מתים”:
על הינכחות ברגעי היקיצה בתהליך של איחוי נפשי
הרצאה בערב “שיחותרפיה” במסגרת הפאנל על מאמריה של ד”ר עפרה אשל
נפש נקשרת בנפש: על ‘הינכחות‘, התחברות וחמלה במפגש הטיפולי
***************************************************
בדרך לכאן ראיתי שלטי-פרסומת למכונית ספורט; הכיתוב על השלטים היה: “זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי” (אגב, הסיסמא הזאת מהדהדת עם המשפט שויניקוט ביקש לפתוח בו [...]

דברים לערב לכבוד הספר
“אמהות – מבט מן הפסיכואנליזה וממקום אחר”
בעריכת אמיליה פרוני
(בית אריאלה, 23 דצמבר 2009 )
מירה זכאי.
על הקול האימהי במוזיקה ווקאלית-קלאסית כתבתי מאמר, המונח לפניכם בספר שלכבודו התכנסנו כאן, ובו מככבות לא מעט אמהות רעות, מלכת הלילה האכזרית שמנסה לשכנע את פמינה להרוג, ולבצע את נקמתה שלה, מדאה שרוצחת ילדיה כדי “לסגור חשבון” עם [...]

החיים שנועדתי לחיות, או האומץ להיות אני
(מאת: ארלט גדי-אטלס)
נושא זה, המוזכר גם בעמודים שונים באתר שלי, וגם על-ידי מורים ומדריכים רבים, הינו קשור למה שאני נהיית ככל שאני צומחת וגדלה מבפנים.
מדובר כאן בהתהוות ממי שהייתי למי שהפכתי להיות, ממה שאני למי שאני, ממצב של מישהי שיש לה למישהי שהינה.
מעבר כזה כרוך בעבודה רבה ולא קלה [...]