מאמרים ופרקים מספרים- האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה מאמרים וספרים

אלו פוסטים מארכיון הנושא פסיכואנליזה

פסיכותרפיסט השולח ידו בעט והפעם, הרצאה בנושא: “רקוויאם: סיפור קצר על תבוסתו של פרופ’ שמעוני” עם דר’ אראל שליט, מחבר הספר הגיבור וצלו.

דר’ אילן דיאמנט, חקר את הליקוי ביכולת למנטאליזציה אצל בעלי הפרעות אישיות גבולית שסבלו התעללות מינית והתעללות פיזית. המחקר נערך בלונדון, בהנחיית פרופ’ פונגי, במרפאת-יום בניהול פרופ’ בייטמן (הוגי גישת MBT ומפתחיה). מורה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומטפל במסגרת מרפאה פרטית .
ניתן לעיין במצגת שליוותה את ההרצאה ביום העיון.

מבוא
העיסוק במושג תקווה ובמשמעותו להתמודדות עם מצבי משבר ומצוקה החל למעשה בסוף מלחמת העולם השנייה בעקבות דיווחים של ניצולים ששרדו האת אימת הזוועות של המלחמה (יעקובי, 1989; לוי, 2006). דיווחים אלה הובילו חוקרים וקלינאים לשאול כיצד במצבי אימה ובתנאים תת אנושיים, אנשים מצאו משמעות ולמעשה גילו רגשות חיוביים להתמודדות (פרנקל, 1985; Antonovsky, 1979;). בעקבות כך העניין המחקרי במושג גבר ובשנות החמישים והשישים התפרסמו מחקרים על רגשות חיוביים ומקומם בתהליך הצבת מטרות בחיים (Snyder, Irving, & Anderson 1991; Snyder, 2000). בהמשך, העיסוק במושג התפתח גם לתהליכים המתרחשים בחדר הטיפול בפסיכותרפיה פרטנית וקבוצתית (Babits, 2001, Bergin & Walsh 2005; Hoper, 2001; Frank, 1968; Mitshel, 1993). בתווך בלטה העמדה הדיכוטומית מצד אנשי מקצוע כלפי המושג, שהתבטאה בראיית המושג כחיובית ומקדמת תהליכי ריפוי והתמודדות, לצד ראייתה כשלילית על רקע הטענה שהיא מובילה למצבים רגרסיביים ובלתי אדפטיביים (Babits, 2001; Bergin & Walsh 2005; Boris, 1976; Meninnger, 1959; Mitchell, 1993).
מעיסוקי המתמשך בנושא התקווה הן ברמה המחקרית ובעיקר ברמה הקלינית, למדתי שהמושג תקווה התפתח מתהליכים פוליטיים וחברתיים הנוגעים באופן ישיר למושג טראומה
(הרמן, 1992 Antonovsky, 1979;) וכתוצאה ישירה מכך, הוא קשור למושג חוסן (hardiness)
(Kobasa, 1979). שני מרכיבים אלו, תקווה וחוסן, מתחדדים ומתגבשים באמצעות הטיפול הפסיכותרפויתי (לוי, 2006; לוי, 2008 Hobfoll et al, 2007;).
במאמר זה אתאר את התפתחות המושג תקווה עד לגיבושו למושג “תופעת התקווה”, תוך קשירת תהליך התפתחותו למושג טראומה. בהמשך אדגים את תפקידה הייחודי והמשמעותי של התקווה ותופעת התקווה, בהתמודדות עם תוצאות האירוע הטראומתי ואת הקשר ביניהם למושג חוסן.

אורה זילברשטיין: פסיכולוגית קליני, מתרגמת הספר התינוק ומי-האמבט, מחברת המבוא בעברית, והעורכת המדעית.
ד”ר עמית פכלר: פסיכולוג קליני, עורך-שותף בסדרת פגישות, הוצאת כרמל.

הפעם מפגש עם גב’ נעמי קלנר בהרצאה בנושא: “בגנות הנוקשות בפסיכותרפיה”
נעמי קלנר, היא פסיכולוגית קלינית ומדריכה, מורה ומדריכה בבתי”ס לפסיכותרפיה באוניב’ תל-אביב ובר-אילן מחברת הספר: דבשת הגמל על טכניקת הטיפול הפסיכודינמי / הוצאת מודן. 2009 לקריאה: שאלותיו של המטופל

האם אנחנו נולדים אופטימיים או ריאליסטיים? טלי שרות חולקת עמנו מחקר חדש המציע שהמוחות שלנו מחווטים באופן כזה שנסתכל על חצי הכוס המלאה — וכיצד זה יכול להוות הן חסרון והן יתרון.

ההיפך מדכאון איננו אושר, אלא חיוניות, ונראה שהחיוניות היא שדלפה ממני באותו רגע.” בהרצאה רהוטה ומעציבה במידה שווה מוביל אתכם הסופר אנדרו סולומון אל הפינות האפלות ביותר של מוחו, בשנים בהן נאבק בדכאון. זה הוביל אותו למסע מאיר-עיניים בכל העולם, שבו ראיין אחרים שסבלו מדכאון – רק כדי לגלות להפתעתו שככל שהוא מדבר יותר, כך אנשים רוצים יותר לספר את סיפוריהם. (הוסרט ב-TEDxמוזיאון מטרופוליטן לאמנות)


התבוננות בתהליך הפסיכולוגי המלווה גבר הממתין ללידת צאצא

 מאת: שוש כרמל, M.S.W
פסיכותרפיסטית

תקציר
המאמר סוקר כמה מן המאפיינים של התהליך הפסיכולוגי שחווים גברים מודרניים, במעבר מיחיד לאב / הורה.
תהליך זה מקדים את ההסתגלות הנפשית הגברית לאחר הולדת התינוק – הוא נבדל ועומד בפני עצמו.

חלק מפרק 4 מתוך הספר פרויד והפסיכואנליזה, הוצאת מודן 2008

חלק מפרק 3 מתוך הספר פרויד והפסיכואנליזה, הוצאת מודן 2008

פסכואנליזה ובודהיזם: על היכולת האנושית לדעת. הוצאת רסלינג 2005