מאמרים ופרקים מספרים- האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה מאמרים וספרים

אלו פוסטים מארכיון הנושא פוסט טראומה

מהאולטרה-סאונד לגיוס
השפעת הידיעה שבנים במדינת ישראל מתגייסים לצה”ל על העמדה הרגשית, הגלויה והסמויה של ההורים כלפיהם והיחסים הזוגיים
חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה מאת חנה מן-שלוי, הוגש לסנאט האוניברסיטה העברית בשנת תשס”ה, 2005

קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. הוגש לסינט אוניברסיטת חיפה.

עבודה זו נעשתה בהדרכתו של פרופסור שמואל ארליך

המאמר בוחן את השאלה האם למטופלים רגרסיבים ולנפגעי טראומה מינית יש צרכים ייחודיים בטיפול, ומציע גישה טיפולית התואמת לסיטואציה הטיפולית המיוחדת.
מושם דגש על חוויית המטפל, ומוצע כי כאשר המטפל נמצא בָאופן שעונה על צרכי המטופל, הוא נמצא ממילא בָאופן שנכון גם לו עצמו ולהיפך. לכן, בניית setting טיפולי, אשר לא ישאיר את המטופל לבד, ואשר ישמור עליו מפני חוויה של התפרקות, יהווה בו-זמנית הגנה על המטפל מפני חוסר-וודאות, דאגה וחרדה לשלומו של המטופל.
ההתארגנות השונה של הsetting – הטיפולי, בשלב המאופיין בְרגרסיה ובְדיסאורגניזציה, הומשגה במאמר כ “אלסטיות של הרחם הטיפולי”. התארגנות תובענית זו מתאפשרת רק אם המטפל מודע להשלכותיה.
הרחבת הרחם הטיפולי מאפשרת יצירת אינטראקציות מעבריות, אשר יעזרו למטופל הרגרסיבי לשרוד את חוסר-האונים וההצפה עקב חרדת הנטישה.
הגמשתו תאפשר קיומו של תהליך רגרסיבי, מבלי שתתרחש קריסה תפקודית, בקרב אוכלוסיות ייחודיות כמו נפגעי תקיפה מינית, אשר כתוצאה מהחודרנות שבחוויה הטראומטית, נמצאים במצבי דיסאורגניזציה קשים ומגיבים בתגובות דיסוציאטיביות.
מבוסס על הרצאה שנתנה בכנס השנתי של אל”י, “האני של עצמי- החוויה הסובייקטיבית של המטפל בילדים ובטראומה”, 25.3.2009

תקציר ההרצאה מהכנס האחרון של IARPP
מאת: יורי סלע
מטפלים ופסיכואנליטיקאים רבים מתמודדים עם שאלת הרלבנטיות של עמדותיהם הרוחניות למעשה הטיפולי. שאלה זאת מתחדדת במיוחד בגישות טיפוליות בהן יש הכרה ביסודות אינטר-סובייקטיביים והתיחסותיים, ולובשת נופך מיוחד סביב תכנים קיומיים בהם השדה הרוחני-פילוסופי הוא מהותי. ההרצאה הנוכחית עוסקת בצורה בה נעשה שימוש בתמות מתוך הבודהיזם והזן בודהיזם במספר טיפולים עם מרכיבים התיחסותיים סביב נושאי טראומה ומוות במציאות הישראלית. בגרסתה העברית היא נקראת : “טראומה ומוות – היבטים התיחסותיים של ישראלי ההולך בדרך”.