מאמרים ופרקים מספרים- האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה מאמרים וספרים

אלו פוסטים מארכיון הנושא פסיכולוגיה התיחסותית

לאחרונה שוחחתי עם עמית אודות הקדמה האנושית . הסכמנו שהמאה העשרים לא הייתה בדיוק בשורת הקדמה . ובכל זאת , אומר איש שיחי, יש להודות שאיננו אוכלי- אדם . את התשובה לעניין זה נתן ראש שבט פולינזי כבר בתחילת המאה העשרים. היו אלה ימי מלחמת העולם הראשונה , ושני מיסיונרים נוצרים- קתולי ופרוטסטנטי, התחרו על נפשותיהם של תושבי אי פולינזי. השבט נטה את חסדו אל הפרוטסטנטיות , אלא שראש השבט בקש שיחת הבהרה עם המיסיונר ערב לפני ההטבלה . ” שמעתי “, אמר הצ`יף , ” שמתנהלת אצלכם באירופה בעת הזאת מלחמה גדולה “. המיסיונר נאלץ להסכים .” וכמה אנשים נהרגים בה מידי יום ” , התעניין הצ’יף ? אחרי חישוב קטן ענה המיסיונר- ” כשלושים אלף בממוצע ” . ראש השבט נד בראשו : ” אנו נוהגים על פי הכלל: לא הורגים ביום אחד יותר אנשים משאנו יכולים לאכול “.
את הדיון על פרוורסיה חברתית עם קישורים לסרט ” המרפסת ” על פי מחזה של ז`אן ז`נה אחבר להגדרה הפרוידיאנית לפטישיזם ולהגדרה הכוללנית לפרוורסיה של ז`נין שסגה סמירגל.

על פי פרויד פטישיזם ניתן להגדרה במשפט קצר :Pars pro toto –החלק במקום השלם. כאשר האדם אינו יכול להתמודד נפשית עם האובייקט השלם , הוא בוחר בחלקו.
את הפרוורסיה החברתית אני רואה כ- nihil pro toto.מישל פוקו, אולי כפרפרזה על מות האלוהים של ניטשה , מכריז באמצע המאה העשרים על מות האדם . האדם נשלט על ידי מערכת חוקים סמויים . שוב לא קיימת אלא מערכת אנונימית . האדם נמוג .
על פי שסגה סמירגל, פרוורסיה היא טשטוש עד כדי מחיקה של גבולות הסדר החברתי. הבסיס למציאות הוא ההבדל בין המינים וההפרדה בין הדורות . הסוטה , שאינו יכול להתמודד עם ההבדל בין המינים , מנסה לערער על הסדר הזה . אלא שבניגוד לנוירוטיקן שגם הוא מתקשה בתחום זה , אין הוא מדחיק את הבעיה , אלא בורא לעצמו עולם חדש , בו הוא יכול לפעול משוחרר מקונפליקטים . הוא נסוג אך השלב האנאלי אשר בו שוב אין הבדלים בין המינים . זהו עולם אידיאלי בו הוא יכול לשלוט . את הצואה אפשר לפרק ולהחזיר את הכל אל הכאוס . בעולם זה אין הבדל בין טוב לרע , בין חיים למוות . הכל ניתן להחלפה . זו הדרך אל הכאוס החברתי. ניתן לראות על פי שסגה סמירגל את הסוטה כמהפכן המבקש להחריב עד היסוד את רקמת החברה .
כיצד נראית הסטייה החברתית במאה העשרים ?

תקציר ההרצאה מהכנס האחרון של IARPP
מאת: יורי סלע
מטפלים ופסיכואנליטיקאים רבים מתמודדים עם שאלת הרלבנטיות של עמדותיהם הרוחניות למעשה הטיפולי. שאלה זאת מתחדדת במיוחד בגישות טיפוליות בהן יש הכרה ביסודות אינטר-סובייקטיביים והתיחסותיים, ולובשת נופך מיוחד סביב תכנים קיומיים בהם השדה הרוחני-פילוסופי הוא מהותי. ההרצאה הנוכחית עוסקת בצורה בה נעשה שימוש בתמות מתוך הבודהיזם והזן בודהיזם במספר טיפולים עם מרכיבים התיחסותיים סביב נושאי טראומה ומוות במציאות הישראלית. בגרסתה העברית היא נקראת : “טראומה ומוות – היבטים התיחסותיים של ישראלי ההולך בדרך”.