מאמרים ופרקים מספרים- האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה מאמרים וספרים

אלו פוסטים מארכיון הנושא פרק מספר

ד”ר רמי אהרונסון, פסיכואנליטיקאי, פסיכיאטר למבוגרים לילדים ולמתבגרים. ניהל את המרפאות של המרכז לבריאות הנפש “טלביה” בירושלים ושימש סגן מנהל שלו. מורה בבית הספר לרפואה “הדסה” ובקורס לפסיכותרפיה שליד המכון הישראלי לפסיכואנליזה.חבר באיגוד הישראלי לפסיכותרפיה. הפרק מועלה באתר באדיבותו.

Synopsis
First and foremost this book is written to serve as a guide for prospective and beginning patients of psychotherapeutic intervention of the particular kind known as psychoanalytic
or psychodynamic psychotherapy.Psychoanalytic psychotherapy (hereafter also referred to simply as psychotherapy) is the kind of therapy that most closely follows Freud’s own dynamic model of mind, both in theory and in practice . This is so despite its important differences from Freud, which we will also be detailing (the title of the book echoes a famous work by Freud).

פרק ראשון מתוך הספר “על העברה נגדית ועל הדרכה בפסיכותרפיה

פרק שני מתוך הספר “על הפסיכותראפיה כתשבץ הגיון

פרק 6 מתוך הספר “מאי-מהות לאימהות“, הוצאת עם עובד, 2005

פרק אחרון מתוך הספר “על הליריות של הנפש“, הוצאת מאגנס

פרק מהספר “דיאלוג אנושי עם המוחלט“, הוצאת מאגנס, 2008

חלק מפרק 4 מתוך הספר פרויד והפסיכואנליזה, הוצאת מודן 2008

חלק מפרק 3 מתוך הספר פרויד והפסיכואנליזה, הוצאת מודן 2008

על הספר (הוצאת כרמל. 2012)
זוהי אוטוביוגרפיה של משפחה אחת, על רקע של חיים בקבוץ דתי בשנות הארבעים-חמשים של המאה שעברה. על הורים חלוצים נלהבים, פליטי גרמניה. זה ספור על אנשים שכשלו כהורים, על היחסים הסבוכים בינם לבין הוריהם, והספור המשפחתי המסועף בגרמניה, שכל אחד מהם נשא איתו. זה ספור על אם שנאבקה להגשמת עצמה ואב שקרס, שמבלי דעת היו דף בספור החלוציות, על חזונה ושברונה. זה ספור חניכה כאוב של ילדה-נערה בחמש עשרה שנים ראשונות בקבוץ בקצה עמק בית שאן, על התפרקות המשפחה, ועל שנות ההתבגרות המסוכסכות אחרי היציאה מהקבוץ. כשהמבט החקרני שלה, מאפשר לה להבין סוף סוף מה שבאמת ארע. הפרק האחרון הוא תאור יחסים חדשים שמתפתחים בינה להוריה המזדקנים, שפותחים את סגור לבם בהיותם על סף המעבר האחרון. הטקסט משולב בחלומות וקטעי יומנים, צילומים

ורישומים, וכן קטעי יומן של האם שהתגלו לאחר מותה.

פרויד והפסיכיאטריה: מחקריו בהיסטריה
מבוא לספר

מאת: ד”ר שאול חיימוביץ
כל הזכויות שמורות להוצאת רסלינג
. הפרק מועלה באתר האיגוד לפסיכותרפיה בהסכמת ההוצאה

ספר זה הוא חלק ממחקר שמטרתו לעמוד על מהות המהפכה המדעית הפרוידיאנית. במחקר זה אני מבטא את תחושתי שמהפכתו המדעית של פרויד לא הובנה כראוי. פרשניו, אף האוהדים והבקיאים ביותר ברזי הגותו, טעו ועדיין טועים בפרשנותם את פרויד מכיוון שהם ניגשים לכתביו דרך תפיסות מסורתיות בכל אחד ואחד מן התחומים הנוגעים להם: פילוסופיה, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה או מתודולוגיה מדעית. בהיסטוריה של המדע אין אח ורע לניסיונות אלו של הפרדיגמות המדעיות הישנות לבלוע את הפרדיגמה החדשה ולהתאימה להן עד כדי מחיקה של כל סימן מהפכני אמיתי. לעתים קרובות מלווים ניסיונות אלו בביקורת על בסיס הפרשנות השגויה המיוחסת לפרויד. הגותו של פרויד היא בגדר הצעה למדע חדש לחקר האדם, מדע המבטל חלק גדול מהמושגים והדיכוטומיות שעל פיהם נהוג להתייחס למציאות האנושית.

תמצית
במהלך הכתיבה שלו שינה פרויד מספר פעמים את מה שהוא החשיב כגרעין המשותף של הנירוזות. בסופו של דבר הוא זיהה אותו כפנטזיה ראשונית, שנוצרה בהקשר למילים ואמירות שיש להן גוון מיני ושהושמעו סביב עריסת התינוק, אך לא הובנו על-ידו בזמנו ועוצבו כפנטזיה. יהיה מה שיהיה המעמד התיאורטי של הרעיון, ברמה הקלינית אין לו יישום של ממש. במאמר זה אני מציע זיהוי שונה לחלוטין לגרעין פתולוגי משותף לכל התסמונות הנפשיות ומניח שהוא חשוב להבנת מה שאנחנו עושים בטיפול בכל הרמות שלו.

הקדמה
מאמר זה הוא עיבוד של קטע מתוך עבודה מקיפה, המציגה גם מיפוי מחודש של המבנה הנפשי- עם ההשלכות הקליניות המתבקשות מכך. העבודה השלמה אמורה להתפרסם כספר במהלך 2010 ויתכן שחלקים ממנה יתפרסמו גם בכתב העת ‘שיחות’. בחרתי לדון כאן, בחלק מההשלכות הקליניות, המתבקשות מהמיפוי החדש. חלק זה משותף לכל הפתולוגיות הנפשיות, מאוטיזם, דרך נוירוזות, הפרעות- אישיות ועד לפסיכוזות.