‫‫מאת‪ :‬פרופ' יורם ברק‪ ,‬ביה"ח ע"ש י‪ .‬אברבנאל‪ ,‬מסונף לפקולטה לרפואה ע"ש‬ סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬

‫רקע‪:‬‬

בעוד שקידום ושיפור איכות חיים ואושר מותאמים לפילוסופיית הרפואה‪,‬‬ ‫למעשה במאה הקודמת תשומת הלב להיבטים אלו של בריאות הנפש הוזנחה‬ ‫לטובת מיקוד באיבחון וטיפול בתחלואה נפשית‪.‬‬

בשנים האחרונות מאמץ משמעותי ורב היקף ניצפה בתחום הפסיכולוגיה לקדם‬ ‫נושאים כמו אושר‪ ,‬משמעות בחיים וחוזקות אופי‪ .‬פסיכולוגיה חיובית (להלן‬ פס"ח) הינה המטריה האקדמית והמעשית לעיסוק ברגשות חיוביים‪ ,‬תכונות‬ ‫מאפיינות חיוביות ומוסדות המאפשרים גישה זו‪ .‬תנועת הפס"ח הצליחה לצמד‬ ‫מספר עצום של מדענים מתחום החברה וההתנהגות אשר חקרו ולמדו היבטים‬ ‫ויתרונות של חוזקה אנושית‪ ,‬רגשות חיוביים‪ ,‬שביעות רצון‪ ,‬עמידות‪ ,‬חוסן‬ ‫ותקווה‪ .‬הדגש בתחום המחקרי והמעשי הוא כיצד ניתן לפתח תחומים אלו‪.‬‬

‫בשנת ‪ 2000‬הקדיש העיתון ‪ Am. Psychologist‬את הוצאת האלף לתחום‬ ‫המדע המתפתח של פס"ח‪ .‬לעיתים יש המכנים את פס"ח כ"מדע האושר" והוא‬ ‫מוגדר כתחום המדעי המסתמך על בסיס עובדתי במאמץ לזהות התערבויות‬ ‫שיקדמו בריאות נפשית ואיכות חיים‪ .‬ישנן מספר סיבות חשובות להתמקדות‬ ‫בפס"ח‪ .‬אחת הסיבות הלא פשטניות להתעניינות בהתערבויות בונות אושר היא‬ ‫שאושר אינו תופעה נילוות (‪ .(Epiphenomenon‬עובדה חשובה שהוכחה‬ ‫בשנים האחרונות היא כי אושר הוא גורם וסיבה ליתרונות רבים מעבר להרגשה‬ ‫טובה‪ .‬אנשים מאושרים יותר בריאים‪ ,‬מצליחים ומקושרים חברתית‪ .‬בנוסף יש‬ ‫יתרונות אחרים הקשורים לחוויית רגשות חיוביים‪ ,‬בין השאר גמישות חשיבתית‪,‬‬ יצירתיות ובקרה עצמית‪ .‬בניסוי שבדק החלטות מנהלים נמצא כי מנהלים‬ ‫שבהם הופקו רגשות חיוביים הגיעו לפתרון בעיות מהר יותר ולא ביטלו‬ ‫אפשרויות מוקדם מדי בתהליך‪ .‬יש בממצאים אלו לרמז שלעובדים במצב רוח‬ ‫חיובי סיכוי להחלטות טובות יותר לרווחת הלקוחות‪ .‬לבסוף ‪, ‬למרות שהנושא‬ ‫לא נבדק ישירות יתכן כי התערבויות להגברת אושר יקטינו את שיעור תחלואת‬ הנפש והסבל המתלווה אליה‪.‬‬
‫פסיכולוגים מתחום הפס"ח לא טוענים שהמציאו את החיים הטובים או שהיו‬ ‫הראשונים להתמקד במחקר בתחום זה‪ .‬הערך המוסף של טביעת המונח פס"ח‬ ‫הוא באיחוד וחיבור תיאוריות ומחקר לגבי השרוי בחיינו‪.‬‬ ‫

מטרת סקירה זו היא להציג לקורא ולרענן מספר דוגמאות מעבודת השדה‬ ‫המתבצעת בתחום הפס"ח תוך דגש לגבי התערבויות מעשיות‪ .‬אלו יתוארו‬ ‫באופן שיאפשר הפעלתן באימון או בהתפתחות אישית‪.‬‬

התערבויות‪:‬‬

מטרת "העל" של התערבויות רבות בתחום הפס"ח הוא להגביר את רמת‬ ‫האושר האישית של המטופלים‪ .‬אולם‪ ,‬לפני תיאור סף הידע המדעי יש לנסות‬ ‫ולהבהיר את עצם המונח "אושר"‪ .‬עבודה מדעית והתערבויות מתבצעות תחת‬ ההנחה כי אושר הוא מונח לא זמין להגדרה וכי לחקור אושר יש להמסו‬ ‫לשלושה שבילים מוגדרים היטב בדרך אל האושר;‬

‫א‪ .‬תחושה חיובית והנאה (חיים נעימים)‪,‬‬
‫ב‪ .‬מעורבות‪,‬‬
‫ג‪ .‬חיים משמעותיים‪.‬‬

‫ממצאים מדגישים כי אנשים נבדלים בהתאם לסגנון חייהם ויתרה מזו‪ ,‬האנשים‬ ‫המסופקים ביותר הם אלו המצליחים להשקיע בשלושת צורות החיים הללו אך‬ ‫שהמשקל המכריע ניתן לחיי המשמעות‪ .‬בהתערבויות הנחקרות נמשיך‬ ‫להשתמש במונח אושר במובנו הא‪-‬תיאורטי כתווית כללית בתחום הפס"ח‬
‫המאגדת יחדיו רגשות חיוביים‪ ,‬מעורבות ומשמעות‪.‬‬

קבוצות מחקר שונות ניסו בשנים האחרונות להעריך באופן מדעי ומובנה את‬ ‫הנחות היסוד לגבי הגברת אושר כפי שהותוו עי ידי מ‪ .‬זליגמן‪ .‬מתפריט נרחב‬ ‫של כמאה התערבויות שתוארו בספרות המדעית בחרה קבוצה זו בחמש‬ ‫התערבויות שהושוו לתרגיל של אינבו‪.‬‬

‫להלן תיאור קצר של ההתערבויות‪:‬‬
‫א‪ .‬תרגיל אינבו‪ :‬המשתתפים התבקשו לכתוב את זיכרונות ילדותם‪ ,‬כל‬ ערב‪ ,‬במשך שבוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביקור תודה‪ :‬למשתתפים הוקצה שבוע כדי לכתוב ולספק אישית מכתב‬ ‫הכרת – תודה לפרט שהיה באופן מיוחד טוב אליהם אך הם לא הודו לו‬ ‫כראוי‪.‬‬
‫ג‪ .‬שלושה דברים טובים‪ :‬המשתתפים התבקשו לכתוב מדי ערב‪ ,‬במשך‬ ‫שבוע‪ ,‬שלושה דברים טובים שיזמו בכל יום ואת הגורם להם‪ .‬בנוסף‬ ‫התבקשו לתת הסבר סיבתי לכל דבר טוב שחוו‪.‬‬
‫ד‪ .‬אתה במיטבך‪ :‬המשתתפים נתבקשו לכתוב לגבי זמן בו היו במיטבם‬ ‫ולאחר מכן להרהר על חוזקם האישי המבוטא בסיפור‪ .‬הם נצטוו לעיין‬ ‫בסיפור כל ערב במשך שבוע‪.‬‬
‫ה‪ .‬שימוש חדשני בחוזקות אופי‪ :‬המשתתפים נתבקשו למלא את סקר‬ חוזקות האופי כמשוב‪ .‬הם קיבלו תיאור של חמש חוזקות האופי‬ ‫הנבחרות שלהם‪ .‬אז נדרשו המשתתפים להשתמש באחד מהחוזקות‬ ‫באופן חדשני‪ ,‬בכל יום במשך שבוע‪.‬‬
‫ו‪ .‬זיהוי חוזקות אופי‪ :‬כמו בהתערבות הקודמת נתבקשו המשתתפים‬ ‫לזהות את חמשת חוזקות האופי שלהם ולהרבות בשימוש בהן במשך‬ ‫שבוע‪.‬‬

‫תוצאות ההתערבות‬

‫שניים מהתרגילים – השימוש בחוזקות אופי באופן חדשני ושלושת הדברים‬ ‫הטובים – הגבירו אושר והקטינו דיכאון למשך ‪ 6‬חודשים‪ .‬תרגיל נוסף – ביקור‬ ‫התודה הביא לשינויים חיוביים עצומים למשך כחודש ימים‪ .‬שני התרגילים‬ האחרים ותרגיל האינבו גרמו לשינויים חולפים בלבד‪ .‬לא מפתיע היה גם‬ המימצא כי האופן בו המשתתפים המשיכו להשתמש בתרגילים מעבר לשבוע‬ ‫שהוקצה לכך במפורש‪ ,‬תיווך את השפעתם ארוכת הטווח‪.‬‬

‫הכרת תודה‪:‬‬

‫מונח הכרת תודה זוכה לעניין רב בציבור‪ .‬שכיחות הספרים הרואים אור בנושא‬ ‫זה הינה עדות למשיכה שלנו לתחום‪ .‬רבים מהספרים הפופולרים הם בעלי‬ ‫מבנה דומה בכך שהם מתבססים על הרהורים בקשר לערכה של הכרת התודה‬ ‫ומציעים אסטרטגיות לשיפור גישה של הכרת תודה אצל הקורא‪ .‬המסר המרכזי‬ ‫של ספרות פופולרית זו הוא כי חיים מכוונים להכרת תודה הם פתרון כל יכול‬ לרעות העולם הזה ולשאיפות שאינן ניתנות למילוי‪ .‬תגובת הכרת תודה לחיינו‪,‬‬ נכתב‪ ,‬יכולה להוביל לשקט נפשי‪ ,‬אושר‪ ,‬בריאות ומערכות יחסים עמוקות‬ ‫ומספקות‪ .‬למרות המשיכה האינטואיטיבית לתחום‪ ,‬רבות מההצהרות בספרים‬ ‫הפופוליסטיים בקשר לעוצמת דרך החיים של הכרת תודה‪ ,‬הינן ספקולטיביות‬ ולא נבדקו באופן מדעי‪.‬‬

‫להכרת תודה יש עבר עשיר בהיסטוריה של הפילוסופיה‪ .‬לרוחב תרבויות‬ ‫וזמנים‪ ,‬חוויות וביטויים של הכרת תודה נתפסו כתכונה אנושית וחברתית‬ ‫בסיסית ורצויה‪ .‬לדוגמא הכרת תודה הינה גישה מועדפת בחשיבה היהודית‪,‬‬ נוצרית‪ ,‬מוסלמית‪ ,‬בודהיסטית והינדית‪. ‬למעשה ההסכמה הרווחת בין כותבים‬ דתיים ואתיים בעולם היא כי על בני האדם באופן מוסרי חלה החובה לחוש‬ ‫ולבטא הכרת תודה כתגובה לקבלת יתרונות‪.‬ למרות עידוד נרחב זה‪ ,‬תרומתה‬ ‫של הכרת התודה לבריאות ותפקוד משופר לא נבדקה‪ .‬מחקר עכשווי בתחום‬ ‫הכרת התודה הוא בחיתוליו‪ .‬מספר מחקרים הושלמו לאחרונה במטרה להעריך‬ ‫את השפעת הכרת התודה על איכות חיים נפשית ביום‪-‬יום ובכך להעמיד למבחן‬ ‫את ההנחות הפופולאריות והקלאסיות לגבי ערכה המוסף של הכרת התודה‪.‬‬

שיטה‪:‬‬

‫בתחילת השליש באוניברסיטה ניתנו לתלמידים עשרה יומני דיווח שבועיים‪.‬‬ ‫היומנים חולקו לשלושה אשכולות נפרדים המייצגים את תנאי הניסוי השונים‪.‬‬ ‫היומנים חולקו באופן אקראי לתלמידים‪ .‬לאלו אשר נכללו באשכול הכרת‬ ‫התודה צורפו ההוראות הבאות‪" :‬יש הרבה דברים בחיינו‪ ,‬קטנים כגדולים‪,‬‬ שעלינו להוקיר להם תודה‪ .‬אנא היזכר בשבוע שעבר וכתוב ביומן עד חמישה‬ דברים להם אתה מודה או מוקיר תודה‪".‬‬

‫לתלמידים שנכללו באשכול הטרדות צורפו ההוראות הבאות‪" :‬טרדות הינן ביטוי‬ ‫של אירועים שמציקים או מפריעים לך‪ .‬הן קורות בתחומי חיים שונים‪ ,‬כגון‪:‬‬ מערכות יחסים‪ ,‬עבודה‪ ,‬לימודים‪ ,‬דיור‪ ,‬כלכלה‪ ,‬בריאות ועוד‪ .‬חשוב על היום‬ ‫שעבר וכתוב ביומן עד חמישה טרדות שחווית‪".‬‬

‫הקבוצה השלישית כללה תלמידים שנתבקשו לכתוב ביומניהם על אירועים‬ ‫"נייטרלים" שחוו במהלך השבוע – וכך היוו למעשה את קבוצת הביקורת‪.‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫ניצפו יתרונות חיוביים לתלמידים באשכול הכרת התודה ביחס לקבוצת הטרדות‬ ‫או המצב הנייטרלי‪ .‬משתתפים בקבוצת הכרת התודה חשו טוב יותר ביחס‬ ‫לחייהם והיו אופטימיים יותר בציפיותיהם לשבוע הבא‪ .‬הם גם דיווחו פחות על‬ ‫תלונות גופניות ועל השקעת זמן ארוך יותר בפעילות גופנית‪.‬‬

שימוש בתהליך אינטנסיבי יותר לעידוד הכרת תודה יאפשר צפייה במספר‬ ‫השפעות חיוביות בתחום הרגשי‪ .‬בפרט נצפו רגשות חיוביים ממשוכים יותר‬ ‫בקרב תלמידים שהתמקדו בהוקרת תודה‪ .‬כמו כן תלמידים אלו דיווחו יותר על‬ ‫עזרה לחבר הסובל מבעיה אישית או תמיכה רגשית; ממצאים המרמזים כי‬ ‫הנעה פרו‪-‬סוציאלית הינה חלק מהרווח בעידוד הוקרת תודה‪.‬‬

העתיד של התערבויות חיוביות‪:‬‬

‫התערבויות ייחודיות מביאות לאושר מתמשך ויש להאמין כי לממצאים אלו‬ ‫השלכות לעתיד הפס"ח ויתכן שאף להתערבויות קליניות‪ .‬אמנם‪ ,‬שידרוג אושר‬ ‫למשך מספר חודשים אינו לנצח אך הממצאים מראים כי הגדלת אושר אינה רק‬ ‫מוגבלת לאגדות‪ .‬גודל ההשפעה של ההתערבויות שנחקרו היה בינוני‪-‬גדול‬ ‫ובהחלט בניגוד לעמדה המסורתית כי אושר הוא מימד אישי קבוע ולא ניתן‬ ‫לשינוי‪ .‬המחקר בפס"ח יתמקד בשנים הקרובות בזיהוי מימדים ייחודיים‬ ‫ושילובים של התערבויות להשגת שינוי חיובי קבוע וממושך‪.‬‬