כל אחד מהנוכחים במרחב הטיפולי מביא עמו המון קולות פנימיים. חלק מהקולות מצויים במאבק מתמשך זה עם זה, מאבק המעורר חרדות, דיכאונות, התפרצויות זעם, מכאובי גוף, אכילת יתר, טורדנות מחשבתית ועוד. בהרצאה אציג את הרעיון הטיפולי, בליווי דוגמאות, לפיו ניתן להתייחס לקולות הפנימיים כאל קולות עצמאיים, נפרדים זה מזה, בעלי זיכרון ותפיסה היסטורית משלהם, בעלי מטרות ורצונות ייחודיים.
קולות אלה מתנגשים זה בזה, רבים ונאבקים, ואין מעליהם קול שהוא מוסכם כקול מרכזי ופוסק. כל השמות והכותרות שניתנו לקול זה או אחר, כמו הקול הצודק, הקול האמיתי, הקול הרע, הקול ההרסני,הקול השקרי וכו’ הן כותרות שניתנו מתוך המאבק הפנימי בין הקולות. הדבר דומה מאוד למצבם של בני זוג בעימות מתמשך.
כל אחד מהם מכתיר את השני בכותרות מאשימות ופוגע בדרכים שונות מגוונות. שלא כמו אצל בני זוג, השינוי המשמעותי לקראת קיום דיאלוג לשיתוף פעולה בין קולות הנפש מתחיל עם ההכרה העמוקה שאין דרך להיפרד אחד מהשני וגם לא להשמיד אחד את השני. קולות הנפש לעולם יתקיימו יחדיו.
במהלך הטיפול, יהיה עליהם להגמיש את עמדותיהם הנוקשות ולהפחית את הרגישות והתוקפנות. אז יוכלו להקשיב ולכבד אחד את השני ולבחון אפשרויות של קיום שיתוף פעולה פנימי. בדרך כלל ילווה התהליך בנסיגות זמניות לעמדות העוינות והנוקשות שאפיינו את הקולות בתחילת דרכם. האיום הגדול, שהסבל הנפשי יחזור, מדרבן את הקולות לשוב לשולחן המשא ומתן. המודעות שהתפתחה לגבי תרומתם של הקולות העוינים מקלה גם היא על החזרה למשא ומתן. כדי לאפשר ולעודד דיאלוג לשיתוף פעולה בין הקולות העוינים, על המטפל לתת ביטוי לריבוי קולות הנפש שלו ולהוות מודל להקשבה ולשיתוף פעולה. במיוחד בין קולות אויבים הרואים זה את זה כשליליים, הרסניים ורעים.
ד”ר עודד מבורך. פסיכולוג קליני, מנהל מרכז ‘הזדמנות – המרכז לטיפול ממוקד בחרדה וקשר’. פרסם לאחרונה רומן-מקצועי בשם ‘ספר הקולות’ (הוצאת אבן-חושן) המתאר את חייו הפרטיים והסוערים של פסיכולוג ואת עבודתו הקלינית עם מטופלים הסובלים ממגוון רחב של בעיות חיים ומצוקות נפש.