על הספר 
הספר מציע תיאור, הגדרה וייעוד של תפקודי הנפש המרכזיים – אלה המוכרים לכולנו מהחוויה הבלתי אמצעית ומשפת הדיבור: ‘תודעה’, ‘אני’, ‘רצון’, ‘תחושה’, ‘רגש’, ‘תשוקה’ ועוד.

המכלול כולו יוצר מעין מפה של הנפש, שאין לה תקדים בספרות הפסיכואנליטית והפסיכולוגית, מבחינת הדיוק, המובחנות והארגון שלה. בין היתר מגדירה המפה הנפשית מחדש את מקור הקשיים הנפשיים, את אופי השיבושים שהם גורמים, ואת כיווני הטיפול המתבקשים. כך למשל, הידע המצטבר של הפסיכואנליזה לא הצליח לסגור את הפער המשמעותי בין ההתנסויות הראשונות, החשובות כל כך, לבין העדר ידע מספק באשר לאופן שבו הן נרשמות בנפש האדם – ומאוחר נוכחות בחיי הנפש הבוגרים. כתוצאה מכך נשענת הפרקטיקה הטיפולית יותר על ניסיון מצטבר ואינטואיציה ופחות על ידע שמבוסס על תיאור והמשגה של הארגון הראשוני של נפש ושל הנפש בכלל. הידע הפסיכואנליטי גם לא מצליח לסגור את הפער הידוע שבין השפות התיאורטיות לבין השפה המדוברת בקליניקה (שהיא אותה שפה המדוברת מחוצה לה).